שמי יוש, [קיצור של יהושע]. אני אחיו הבכור של יוסי. גדלתי באפיקים בחינוך המשותף והלינה המשותפת. הגן היה תקופת חירות שלמה, למרות ענייניותן של המטפלות, שאז, היו "קשוחות" ומילה שלהן הייתה קודש. אני זוכר היטב את תקופות ה"הסגר" כאשר רב ילדי הגן חלו בחצבת/חזרת/ אבעבועות וכד', והיו סוגרים את הגן כדי למנוע הפצה. אני זוכר היטב את מסיבות הפיג'מות בלילה , את ה"שיגועיות" , ואת שומרות הלילה שנאלצו לחזור ולחפש את מפעילי האhרועים, כאשר כולנו עשינו עצמנו ישנים שנת-ישרים. לא הייתה פינת גרוטאות, משום שהלכנו לטרקטורים האמתיים ושיחנו בחול היכן שהיה סביב הגן.

​

גם בביה"ס, טיילנו המון , כמעט בכל מקום באפיקים ומחוצה לה. טיפסנו, רכבנו, שחינו בבריכה לא מורשית, ובשבתות התפלחנו לכיוון הירדן , מעבר לגשר בית-זרע, כדי לעשות מחנה ב"אי הגדול או הקטן ", שנוצרו בין יובליו, או לרכב על כבשים ואילים בוואדי הרקפות, במעלה אל רמת פורייה. ברור שנשאנו גם בתוצאות מול ההורים והמחנכות.

​

לגדול במשפחה עם שבעה ילדים, גם אז, לא היה מובן מאליו, ולא אחת התבדחו על-חשבוננו, אבל אני יכול לומר, שכבן בכור, הייתי עסוק יותר בלפלס את דרכי באותן השנים, ופחות הצלחתי לחוות את האחים והאחיות שלי. יוסי צעיר ממני בארבע שנים, אבל זהו פער קריטי באשר למהלכי חיים, כי כאשר הייתי בתיכון- הוא היה ביסודי [אז 8 שנים]. כשהתגייסתי הוא היה בתיכון, וממילא לא היה זמן לשיחות. מלחמת יום הכיפורים תפסה אותי בשרות, ואח"כ הרבה עדיפויות השתנו. חזרתי לאפיקים ובניתי משפחה עם צילה , שהבאתי מרמלה העיר, ושבמהלך השנים הפכה קיבוצניקית טובה ויסודית ממני.

​

יוסי נפל כשהיינו הורים לעידו, בן כשנה אז ...את הטוּב והטוב שאתם מתארים במפגשים עימו, הצלחתי לגעת בו רק מעט שבמעט... יותר על מהלכיו בענף הבננות באותה העת. 

 

עבדתי באפיקים בכל שנותיי בה בענף הרפת. יצאנו לחופשה ב1997 לחצרים, והמשכנו ממנה לחברות בה. אני עובד בחינוך, בהפעלת פינת-חי עם ועבור ילדים. למדתי חינוך אנתרופוסופי והייתי גם גנן של ילדים במשך ארבע שנים. בכל השנים הללו אני ממשיך הכשרה ועיסוק באנתרופוסופיה , אומנות והקשור בכל אלה. 

צילה רעייתי, הייתה מורה מחנכת במשך כל השנים, גם באפיקים וגם בחצרים. הכרתי אותה במהלך השרות הצבאי שלי. היא הייתה שנה אחת מורה חיילת בירדנה, טרם הצטרפה לביה"ס באפיקים. הייתה גם קדנציה כפולה מנהלת אשכול החינוך. כיום, בפנסיה, היא ממשיכה ללוות ילדים בביה"ס בעבודות הגשה בנושאי חקר שונים, ופעילה בציבוריות החצרימית.

​

יש לנו שלושה בנים ובת. עידו, הבכור, נשוי לשרית ויש להם שלושה ילדים- מיכאל, לביא ואורי [בת]. תומר, נשוי למוריה, ויש להם שני ילדים- רז [בן] וזוהר [בת], ארז נשוי לשרון ולהם שני ילדים- כרמל [בת] ונגב. ונעמה, הבת הצעירה , בחברות...